לכן במהלך השנים, פיתחה המערכת סוגים שונים של כלים למעורבות חברתית בקרב תלמידים ותלמידות. מדובר על מעורבות מותאמת על פי מגזרים, על פי קבוצות, במגוון רחב של מקומות ונושאים.
ברמת העיקרון זה מתבצע בשני כלים עיקריים. הכלי הפרטני והכלי הקבוצתי.
הכלי הפרטני הוא, תלמיד בודד אשר יכול להתנדב לעמותה או ארגון מסוים, לעזור או כל דבר. הכלי הקבוצתי הוא, כשקבוצת תלמידים מזהה צורך מסוים, לומדת כיצד לספק לו מענה ומיישמת את זה בפועל.
התוכניות של מעורבות חברתית אשר משרד החינוך מעודד ומפעיל, פעילות בעיקר בחטיבת הביניים והתיכון (זה נובע מתפיסה שבגילאים האלה, זה הרבה יותר אפשרי, פשוט ובטוח), בין היתר זה כולל שיעורים, הרצאות, התנסויות וכן כיום מעורבות חברתית, התנדבות, היא תנאי סף עבור תלמידים בשביל לקבל תעודת בגרות. כך שכל אחד חייב לקחת חלק בתהליך.
צריך לומר, אין הכרח שזו תהיה התנדבות במקום ספציפי, הכל תלוי בצרכים וברצון של התלמיד.
