ביום שלישי התקיימה בכיכר רבין מסיבת עיתונאים מיוחדת בהשתתפות מובילת מחאת האוהלים, דפני ליף, נציגי מאבק ההורים, ניצולי השואה והנוער. המשתתפים דיברו על העוולות החברתיות הקשות מהם סובלים קשישים, סטודנטים, בני נוער, זוגות צעירים וציבור ההורים בארץ – וכולם קראו לציבור להשתתף בעצרת הגדולה שתתקיים במוצאי שבת (29.10) ברחבי הארץ. מסיבת העיתונאים התקיימה לקראת ההפגנה הצפויה להתקיים בכיכר במוצאי שבת הקרובה, תחת הקריאה ליצירת תקציב חברתי חדש.
"קמתי היום ונזכרתי שאני לא פוליטיקאית", פתחה דפני ליף את דבריה, "אתה מבין ביבי, אני רוצה עתיד, ושום דבר לא יזיז אותי ממה שאני רוצה. אני רוצה שלכל בן-אדם במדינה יהיה עתיד. אנחנו כבר ארבעה חודשים במלחמת התשה – המדינה לא מבצעת את המוטל עליה. אני רוצה רפואה ציבורית, שאנשים יזדקנו כאן בכבוד, אני רוצה חינוך לכולם, קורת גג שהיא הדבר הכי בסיסי בעולם".
"אין פה שמאל וימין, יש מוסרי ולא מוסרי. אני רוצה עתיד לכל האזרחים במדינה. אני רוצה שאמנות לא תהיה מילה גסה, ושיהיו תקציבים לתרבות. שאמנים יוכלו להתפרנס מאמנותם. אני החלטתי לא לדבר בשפתם של הפוליטיקאים. ביבי, תראה מה קורה בארצות-הברית – גם השיטה שאתה כל כך אוהב לא עובדת. אתה נואם טוב אך לא מקשיב. אנחנו לא משחקים איתך, לוח המשחק הוא שלנו, וביום שבת תהיה הפגנה כאן בכיכר רבין. אני רוצה שתדעו – זאת האחריות שלנו לצאת לרחובות ולהקריב את הנוחות שלנו. נכון, זה מעייף, אין לנו ברירה, אבל כולנו חייבים לצאת כדי שיקשיבו לנו, כי אין לי מקום אחר. גם אם אומרים שהמחאה נחלשת, אני לא".
"נמאס לי שלא מתייחסים אלינו", אמר מאי תורג'מן – תלמיד בן 15 מירושלים, "נמאס לי מכיתות גדולות, נמאס שאני הולך לאיבוד בכיתה של 40 תלמידים, וכשאני מבקש עזרה – אף אחד לא מתייחס אלי. כשאני שואל למה לא יוצאים לטיול שנתי – אומרים שאין תקציב. בני הנוער צריכים לצאת בשבת ולדרוש את הצדק שמגיע לנו".
גם רות קריגר, ניצולת שואה, דיברה במסיבת העיתונאים: "המשפחה שלי – כולם אינם, הרגו את אבא שלי, ופה אני מקבלת שום-כלום", היא אמרה, "הממשלה הזו – ולא כולן – לקחו את הכסף מהגרמנים, את כל מה שנתנו. אני מכירה ניצולי שואה שחיים בלי מים, בלי חשמל ואין מי שיעזור להם. אני מבקשת עזרה, קצת עזרה. אין לי אפשרות לשלם, לא חשמל, לא מים, לא כלום. אף אחד לא בא לדפוק בדלת, לשאול: רות, יש לך מה לאכול? לאף אחד לא אכפת. אני מבקשת מכל הממשלות לעזור – לא רק לי, לכל ניצולי השואה, אין הרבה. שיתנו לנו למות כבני אדם, ולא כחיות".
המשתתפים דיברו על העוולות החברתיות הקשות מהם סובלים קשישים, סטודנטים, בני נוער, זוגות צעירים וציבור ההורים בארץ – וכולם קראו לציבור להשתתף בעצרת הגדולה שתתקיים במוצאי שבת (29.10) ברחבי הארץ.
בלעדי ל-J14: דפני ליף מזמינה אתכם לעצרת:
באותו ערב תיערכנה עצרות במקומות רבים ברחבי הארץ. כל הפרטים והמידע על כל ההפגנות - באתר התקציב החברתי
לעמוד האירוע בפייסבוק
כנס שינוי בתנועה – ממאבק לשינוי
ממחאה – לבית
מדוע "מעריב" לא מתלהב מהמהפכה בשוק הסלולר?
עם של עבדים
שקרים של רמטכ"לים
דופקים מכות בתינוקות עם אמאות שפלשו לבית ריק של אוליגרך רוסי.ומישטרה עמדה מהצד עם חיוך רחב צחקה בהצגה הטובה בעיר.
מעוניין לדעת אם יהיו הפגנות גם בצפון. עפולה? חיפה? עוד?
חוזרים לרחובות במוצאי שבת: כל הפרטים על כל ההפגנות ב-29.10
http://j14.org.il/articles/9736
Or/And
חוזרים לרחובות – העם דורש צדק חברתי! עצרות ענק במוצ"ש 29/10
https://www.facebook.com/event.php?eid=231851850207521
דפני, את צודקת.
אנחנו צריכים לדרוש שינוי. אנחנו צריכים עכשיו לדרוש את השינוי.
אבל לא "לדרוש את השינוי עכשיו". אנחנו צריכים לעשות את זה מתוך הבנה ששינוי כזה לוקח הרבה שנים, בדיוק כמו שהתהליך ההפוך לקח הרבה שנים.
אנחנו צריכים עכשיו לדרוש את העתיד שלנו, וזה דורש אורך רוח.
אם דפני לא מוכנה לשים את האגו בצד ולתת לשמולי להוביל על ידה – אז היא אחראית לפירוק המחאה. כל אגו ימשוך לכיוון אחר, כי אם העניין המרכזי הוא מי חכם יותר או מי טוב יותר – זה הסוף של המחאה. אם לא יודעים לוותר ולהיות נדיבים גם כשיש מחלוקת, אין למחאה שום סיכוי להמשיך לאורך זמן. חבל מאוד.
הערכות המשטרה לקראת תהלוכת ועצרת מחאת דיור
בתאריך 29/10/2011 יום שבת בין השעות 17:30 עד 23:30 תערך בתל אביב תהלוכת מחאה. מסלול התהלוכה יתחיל משדרות רוטשילד, מרמורק לאורך מרמורק שמאלה לאבן גבירול עד כיכר רבין ובכיכר תתקיים עצרת .
במהלך קיום התהלוכה יסגרו הצירים במעטפת המסלול והם :
צד מערבי
החסימות יבוצעו מרח' בן יהודה לכיוון אבן גבירול (למזרח) בצירים הבאים:
ארלוזורוב, בן גוריון, גורדון, דזנגוף מהמלך גורג, הנביאים ושד' בן ציון.
צד מזרחי
שלב א' – החסימות יבוצעו מדרך נמיר לכיוון אבן גבירול (למערב) בצירים הבאים:
ארלוזורוב, שאול המלך, קפלן וחשמונאים.
שלב ב' – חסימות יבוצעו מכביש 20 (נתיבי איילון) במחלפים הבאים משני הכיוונים:
מחלף השלום, מחלף ארלוזורוב, מחלף ההלכה ומחלף רוקח.
צד דרומי
חסימת קרליבך + רוטשילד מאלנבי לצפון עפ"י הצורך.
צד צפוני
חסימת רח' אבן גבירול מארלוזורוב לדרום, שלב ב' משד' רוקח לדרום.
הנחיות לציבור המגיעים לאירוע:
יש להגיע בתחבורה ציבורית ולהימנע מהגעה בתחבורה פרטית.
לא יתאפשר מעבר לכיכר רבין בין שאול המלך לארלוזורוב משני הצדדים.
הנחיות לציבור המגיע לאירוע:
• לבאי האירוע בכלי רכב מתבקשים להשתמש בחניונים הבאים: שוק סיטונאי, חניון גבעון-רח' הארבעה, חניון רידינג, גני יהושע, חניון רכבת ארלוזורוב,
• לא תותר כניסת נשק למתחם העצרת.
• לא תותר כניסת אופניים ובעלי חיים.
הנחיות לציבור הנהגים שאינו מגיע לאירוע:
• יש להימנע מלהגיע לרחובות במתחים מפורטים בין השעות 17:30 עד 23:30
יש להישמע להוראות השוטרים בשטח.
די, נמאס מכל ההתייקרויות האלו! זה כבר מוגזם! בכל התחומים המחירים עולים, ושכר המינימום – פשוט בושה.
הגיע הזמן לשנות את האבסורד הזה.
כנראה שהממשלה מתעלמת ממה שהיה פה בקיץ האחרון !!!
צריך עכשיו מטרה אחת בחירות ועכשיו עם כל הכבוד לשחרור גלעד שליט (הדבר היחיד שעשו וגם בשביל לנטרל לדעתי את מחאת המתמחים מה שעזר לזמן קצר !!) .
הממשלה לא נותנת פתרונות !!! ולא מתייחסת יוצאים לרחובות עד שיזוז משהו !!
שרת התרבות מנסה לקצץ ולהחריב דברים אחרים, למשל החרבת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, היכנסו וחיתמו על העצומה
http://www.ladinoheritage.com/
אני בעד המשך הפעילות להשגת מטרות המחאה. אבל ההפגנה הגדולה הייתה אמצעי, שלב שמוצה וכבר נמצאים מעבר לו. לא נכון לנסות לעשות עכשיו הילוך חוזר. מה גם, שמן הסתם, הוא עתיד לחשוף את העובדה הידועה מראש; שפעם שנייה לא דומה לראשונה. לא מבחינת האנרגיות, לא מבחינת ההיקף ולא מבחינת ההקשר והמצב בכלל. להערכתי, זאת לא תהיה עצרת ענק, והיא תשמש בידי המתנגדים מדד לניגוח ולהוכחה שהמחאה נחלשת. בקיצור, חבל.
כמה אנרגיה צריך בשביל לעזוב את הכורסא ולצאת ולהפגין נוכחות?
מה טבעי יותר כשברור שהמדינה רק מורחת את הציבור ומצפצפת עליו מלצאת ולהפגין נגדה?
הודעות כמו זו מנסות במתק שפתיים להוציא את הרוח מהמפרשים ולייצר מציאות של ייאוש במקום להחדיר את האמונה בכוח לשינוי.
מותר ואף רצוי להרהר בקול רם על מה שרצוי ועל מה שראוי לעשות עכשיו. לדעתי, המהלך המוצע על ידי יגאל רמב"ם מול ובתוך הכנסת, עדיף ומדוייק יותר. אני לא מנסה להוציא לאף אחד את הרוח ממפרשיו, ועשיתי קצת יותר מאשר לצאת מהכורסא ולהפגין נוכחות. בכל אופן, מאחל לכולנו הצלחה, בין אם בהפגנה זאת ובין אם בכל פעילות אחרת שמקדמת את השגתן של מטרות המחאה.
עצרת ענק, … תשמש בידי המתנגדים מדד לניגוח ולהוכחה שהמחאה נחלשת.
Cheer up man ,
They have done it before , it didn't work ,
and the opponents hysteric critics are getting weaker
in fact , in that area , high windows , public squares and street perceptions are changing,
it's those hypocrites opponents that are becoming the State Public Annoyance Nuisance(Mitrad
J14 media may be a new player in town but unlike other mainstream medias ,
its impact on shaping public opinion is captivating ,heard and growing
Even I don't expect from the dictatorship regime junta controling mass propaganda to show up
We surely don't want to get bored by Bibi-Barak-Shteinitz-Fisher-Litzman-drug to drowse rude propaganda speeches .
Beside the J14'ers , the specialist medical practitioners, social workers, mortgage home-owners, the homeless folks or even the taxi drivers and so on the
קשישים, סטודנטים, בני נוער, זוגות צעירים וציבור ההורים בארץ
There are also 40% of the citizenry whom almost pay no tax for they don't work , can't work or refuse to be exploited as slaves by
חברות קבלן
חברות קבלן
ruthlessly exploite in slavery conditions 300.000 citizens
Among those are
הסגל האקדמי הזוטר. חלק גדול ממנו נושא בתארי ד"ר, יש בו 9,300 מרצים,
All the people and social-economic sectors listed above and those i didn't mention such as members of
ההסתדרות
have god damn justified valid reasons to show up protest or strike in their respective public squares
keep in mind , one of the movement strenghts is its unheard-of spontaneity
במוצ"ש, ה-29.10, נצא לרחובות לשרשרת עצרות ענק ברחבי הארץ כשבפינו מסר ברור: המפתחות בידיים שלנו. לא נתקפל ולא נוותר עד שנביא לשינוי עמוק, רציני וארוך-טווח במציאות הכלכלית-חברתית במדינה. העם דורש תקציב חברתי חדש לשנת 2012!
שלושה ימים לאחר מכן, ב-1.11.11, ניקח את המחאה צעד אחד קדימה ונפגע לממשלה במקום היחיד שעוד חשוב לה – בכיס. למשך יום אחד נצא כולנו לשביתה – שביתת העם הראשונה בתולדות המדינה – כי אם הם לא עובדים בשבילנו, אנחנו לא עובדים בשבילם.
http://patiphon.co.il/music/rek5011WVP